מבחן מאמץ (ארגומטריה)
הגדרה
מבחן מאמץ בוחן את תפקוד הלב במהלך מאמץ. כיון שבמהלך מאמץ הלב עובד קשה יותר מאשר במנוחה, בדיקת הלב במאמץ עשויה לחשוף בעיות שלא נצפו במנוחה.
בדיקת מאמץ נערכת לרוב על הליכון או על אופניים, במהלך הבדיקה נערך רישום של אק"ג, קצב לב ולחץ דם.
מטרות הבדיקה
אבחון מחלה כלילית: העורקים הכלילים המספקים דם ללב עלולים לפתח טרשת עורקים וכתוצאה מכך עלולה להתפתח הפרעה בזרימת דם ללב. אדם הסובל מטרשת עורקים כזו עלול לסבול מכאבים בחזה במאמץ (תעוקה). מבחן המאמץ יכול לסייע להבדיל תעוקה מסיבות אחרות לכאבים בחזה.
אבחון הפרעות קצב לב: לעיתים הפרעות קצב לב נוטות להופיע במאמץ. בדיקת מאמץ עשויה לאפשר אבחון של הפרעת קצב כזו.
מעקב חולה עם מחלת לב: במסגרת מעקב אחר מחלה כלילית או מסתמית ידועה ניתן לבצע בדיקת מאמץ מדי פעם לקבל מידע על מצב הלב או על תגובה לטיפול. במסגרת התכנית לשיקום הלב מתבצעים מבחני מאמץ להעריך את התקדמות המטופל.
לעיתים דרוש דיוק אבחנתי גבוה יותר מאשר מושג במבחן מאמץ רגיל. ניתן לשפר את הדיוק האבחנתי של מבחן מאמץ על ידי:
תוספת של הזרקת איזוטופ רדיואקטיבי לזרם הדם ואז מדובר בבדיקה המכונה מיפוי לב במאמץ: ההדמיה שמאפשר האיזוטופ משפרת את הדיוק האבחנתי של הבדיקה.
ביצוע אקו לב לפני ובסיום המאמץ- בדיקה המכונה בדיקת אקו במאמץ: שוב בדיקת המאמץ זהה לשגרתית והתוספת היא בדיקת אקו לב אשר משפרת את הדיוק האבחנתי.
סיכונים
כמו לכל פרוצדורה רפואית גם במבחן מאמץ יש סיכון לסיבוכים, אך מדובר בבדיקה לא פולשנית והסיבוכים הם נדירים.
סיבוכים אפשריים הם הפרעות קצב לב, הפרעה בזרימת דם ללב (איסכמיה) ולעיתים נדירות מאד אוטם שריר הלב (התקף לב).
מהלך הבדיקה
לפני הבדיקה מודבקות אלקטרודות לחזה ולגפיים של הנבדק. הן מחוברות למכשיר אק"ג. שרוול למדידת לחץ דם מונח סביב זרוע הנבדק.
הבדיקה מתחילה בהליכה איטית על ההליכון. בהדרגה הקצב מתגבר וגם השיפוע עולה. משך הבדיקה תלוי בכושר הגופני ובסימפטומים של הנבדק. המאמץ נמשך עד שהדופק מגיע לערך המטרה (לפי גיל הנבדק) או עד שמופיעים סימפטומים שאינם מאפשרים המשך הבדיקה.
במידה ונבדק לא מסוגל לבצע המאמץ הדרוש על מנת להגיע לדופק המטרה הרי שאיכות מבחן המאמץ תיפגע. נבדק כזה ניתן להפנות למיפוי לב או לאקו במאמץ, כיון שבמהלך בדיקות אלה ניתן להשתמש בתרופה המדמה מאמץ כתחליף להליכה על הליכון.
לאחר סיום המאמץ נשאר הנבדק מחובר למכשיר האקג למשך מספר דקות- "שלב ההתאוששות".
תוצאות
במידה ומבחן המאמץ תקין- לרוב לא יהיה צורך בבדיקות נוספות.
במידה ותוצאות בדיקת מאמץ מראות סמנים לסיכון גבוה יופנה הנבדק לצנתור ללא בדיקות נוספות.
במידה ובדיקת המאמץ מעלה חשד לאיסכמיה לבבית, לרוב יופנה הנבדק לבדיקת הדמיה (מיפוי לב במאמץ או אקו במאמץ) שהן בדיקות מדויקות יותר. במידה ובדיקת ההדמיה מאשרת את החשד שהעלה מבחן המאמץ - לרוב יופנה הנבדק לצנתור לב.
במידה ומבחן המאמץ מבוצע בחשד להפרעת קצב התוצאות יכוונו את המשך הטיפול.
תגובות 20
הגעה לדופק מטרה תוך 9.5 דקות מראה כושר גופני טוב. אבל יש עוד פרמטרים שנבדקים בבדיקת מאמץ- האם היו כאבים בחזה? והאם תרשים האקג במאמץ היה תקין? בדרך כלל מפענח הבדיקה כותב בדוח הבדיקה את התרשמותו בנוגע לתקינות הבדיקה.
אני נוטל קרדיולוג 5 עקב פעימה מוקדמת לאחרונה הלכתי עשיתי אקו ומבחן מאמץ היו תקינים אבל בבדיקת מאמץ בסוף המאמץ הרגשתי פעימות מוקדמות אני בקשתי בדיקת הולטר אבל להפתעתנו בתוצאות שהיה פעם אחת בלבד פעימה רחוקה בשתי שניות מהאחרונות יענו הפסקה של שתי שניות מה זה אומר בבקשה למרות שלא הופיע במבחן מאמץ משהוא כזה
שלום רב פרופ' רוט שאלה לי בבקשה עברתי בדיקת מאמץ והגעתי לדופק מטרה אחרי 5.30 דקות (דופק 160) בהליכון שזה מהתחלה לא היה לי נח . רגיל לבדיקת מאמץ באופניים שזה יותר נח אחרי בדיקה אמרו לי שהכל תקין כולל תרשים ה א.ק.ג הכל עבר חלק ויכולתי להמשיך עוד אני מתאמן בבית באלפטיקל מקצועי ושם זה לא קורא לי לעולם שאני מגיע לדופק מטרה אחרי זמן קצר תמיד זה אחרי שלב מאוחר של האימון נגיד 25 דקות לערך אני עושה אימון באלפטיקל בלי בעיות 40 דקות פלוס ועולה לרמת קושי גבוהה לאט לאט ואגב יום לפני עברתי אקו לב והכל תקין והבדיקות מרצוני בלבד למרות שאני מרגיש בסדר גמור אגב בבדיקת מאמץ לפני 4 שנים זה היה באופניים אצל הקרדיולוג 20 דקות בתדריך מעולה לפני הבדיקה ובעת הבדיקה שזה חשוב כי בבדיקה האחרונה שזה היה בצהריים חדר ממש לא ממוזג והיה חם מאוד וישר באתי מהעבודה לחוץ בזמן ישר לבדיקה ושאלתי אותה לפני האם זה בסדר שאני נמרץ קצת לפני הבדיקה.אמרה כן בקיצור אני דיי בכושר וזה מאוד מוזר לי שאמרו לי שלא ואולי גם מההתלהבות ישר עליתי על ההליכון וישר התחלתי במרץ תודה רבה (באותו ערב עשיתי אימון של 40 דקות באלפטיקל בבית בלי שום בעיות ממש היה לי כיף אני אדם בריא לחלוטין בן 49)
מי שרגיל לרכב על אופניים או ללכת על אלפיטיקל מפתח את השרירים המשתתפים במאמץ זה ובהדרגה הדופק שלו עולה לאט יותר במהלך הפעילות.
אם אדם כזה ישנה פתאום את הפעילות שלו לריצה -המפעילה שרירים קצת אחרת מאופניים או אליפטיקל - בתחילה הדופק יעלה מהר יותר, אך אם יתמיד בפעילות זו במשך תקופה הדופק במאמץ יעלה לאט יותר.
שלום.
אני נכה צה"ל בן 47. ארגון נכי צה"ל / בית הלוחם ירושלים קבע לו כנוהל לחייב אותי לעבור מבחן מאמץ כל שנה מחדש !! כדי לתת לי אישור כניסה לחדר הכושר (בתוקף לשנה בלבד) . פניתי לרופא המשפחה שלי בקופ"ח הכללית כדי לקבל הפניה לשם כך, פנייתי נענתה בשלילה, שכן לטענת הרופא "בדיקת מאמץ לחדר כושר אינה מומלצת" לטענתו גם בהתאם להמלצות האיגודים לרפואת משפחה והקרדיולוגיה !! עוד הוסיף הרופא.. "בדיקה זו אינה מדויקת וכבר הוכח שיש דווקא נזק פוטנציאלי מביצועה ללא אינדיקציה..." .. אציין שאני גבר בן 47 ללא סימפטומים קרדיאליים, אני נכה צה"ל עם פגיעה אורטופדית (גב תחתון) לצמיתות. אבקש לשאול מה עמדתך בנושא ? האם בדיקת מאמץ כל שנה מחדש לשם קבלת אישור להתאמן בחדר הכושר היא נכונה ?? סבירה ?? מומלצת ?? אשמח להתייחסותך - תודה מראש - אילן
By accepting you will be accessing a service provided by a third-party external to https://heartcare.org.il/
הרשמו לניוזלטר
קביעת תורים
ביקורך הראשון?
אם זהו ביקורך הראשון במרפאה נא להביא במידה ויש:
- תרשים אקג
- סיכום בדיקות (מאמץ, אקו, מיפוי וכו)
- סיכום אשפוז
מכבי
מבטחי מכבי יכולים לקבוע תור דרך מוקד מכבי ללא הפסקה: 3555* או 1700-50-53-53 או דרך מכבי באינטרנט