בדיקות הדמיה

 מהו מבחן מאמץ לב ריאה מדובר בבדיקה לא פולשנית, במהלכה מבצע הנבדק מאמץ בדרך כלל על הליכון (כמו בבדיקת מאמץ- ארגומטריה רגילה). במהלך הבדיקה נמדדת צריכת החמצן של הנבדק וכמות הפחמן הדו חמצני הנוצר, בנוסף יש רישום של אקג ולחץ דם לאורך הבדיקה. כך ניתן להעריך את יכולת המאמץ של הלב הראות ושרירי הגוף. במהלך הבדיקה על הנבדק להגיע למאמץ המקסימלי לו הוא ...

כאבים בחזה הם תלונה שכיחה. הם יכולים לנבוע מסיבות רבות. כאשר לרופא יש חשד כי הסיבה לכאבי החזה היא אסכמיה לבבית, כלומר הפרעה באספקת הדם לשריר הלב בשל טרשת בעורקים הכלילים עומדות לפניו מספר בדיקות אבחנתיות אפשריות: אחת הבדיקות הפיזיולוגיות: מבחן מאמץ, מיפוי לב או אקו לב במאמץ. בדיקה אנטומית: צנתור פולשני או CT של העורקים הכליליים (צנתור וירטואלי). כל...

בדיקת-סקר-לגילוי-מפרצת-של-אבי-העורקים-הבטני מפרצת (התרחבות פתולוגית) של אבי העורקים הבטני עלולה לגרום לדימום מסיבי – ומסכן חיים. גורמי הסיכון להתפתחות מפרצת כזו הם עישון ולחץ דם גבוה, והיא שכיחה הרבה יותר בגברים מאשר בנשים, ובגיל מבוגר. לפי ההנחיות הרפואיות המקובלות בארץ באירופה ובארה"ב מומלץ לבצע בדיקת סונר בטן (אולטראסאונד) לשם גילוי מוקדם של מפר...

טרשת עורקים גורמת לרוב המכריע של התקפי הלב. דווקא נגעים טרשתיים שאינם חסימתיים ולכן אינם גורמים לסמפטומים, הם אלה הגורמים לרוב התקפי הלב (נגעים החוסמים 40% עד 60% מקוטר העורק הכלילי). נהוג לכנות נגעים טרשתי כזה ״רובד טרשתי לא יציב״. אדם עם הצרות טרשתית של 40-60% בעורק כלילי לא יחוש כל סימפטומים- גם אם יעסוק בספורט. אדם כזה יחשב בריא לחלוטין. התקף לב מתרחש כאשר עורק כלילי נחסם לפתע. הדבר קורה כאשר על גבי הנגע הטרשתי נוצר קריש דם. אם הנגע הטרשתי חסם 40% מקוטר העורק, קריש הדם ברגע שיופיע יחסום תוך שניות את 60% נותרים והעורק יחסם לחלוטין. לכן ניתן להבין כיצד אדם "בריא לחלוטין" ואפילו ספורטאי, לוקה יום בהיר אחד בהתקף לב. מרבים לשאול אותי האם לא ניתן לאתר נגעים טרשתיים כאלה שאינם גורמים לסימפטומים, במטרה למנוע התקף לב (אוטם שריר הלב). התשובה היא: כן, ניתן לאבחן נגעים של טרשת עורקים בשלב "הצעיר" יותר שלהם כלומר כאשר אינם גורמים...

 הגדרה בדיקת אקו לב היא למעשה בדיקה על קולית (אולטרה-סאונד) של הלב. הבדיקה מראה את הלב פועל וניתן להתרשם מתפקוד הלב והמסתמים. צורות בדיקה אקו דרך דופן בית החזה: לרוב בדיקת האקו מבוצעת באופן בלתי פולשני כאשר המתמר נוגע בדופן בית החזה. בדיקה זו מאפשרת לרוב להעריך בצורה טובה את תפקוד חדרי הלב, המסתמים ולחץ דם ריאתי (ראה הרחבה להלן*). אקו דרך הוושט: לעיתים מבוצעת בדיקת אקו דרך הוושט. בבדיקה זו המתמר מוחדר דרך הלוע לוושט (בדומה לבדיקה אנדוסקופית). בדיקה דרך הוושט מספקת הדמיה טובה יותר, של המסתמים והעליות בעיקר, מאשר בדיקת אקו דרך דופן בית החזה. לכן כאשר זקוקים להדמיה טובה יותר מבוצעת בדיקה זו. שני שימושים מיוחדים בבדיקה זו הם סריקה לזיהוי קרישי דם בפרוזדורים (בחולים עם פרפור פרוזדורים המועמדים להיפוך קצב) והדמיה של אבי העורקים כאשר יש חשד למפרצת של אבי העורקים. אקו לב במאמץ: בדיקת מאמץ מטרתה לאבחן הפרעה בזרימת דם לשריר הלב (איסכמיה) . בדיקת מאמץ...

הגדרה מבחן מאמץ בוחן את תפקוד הלב במהלך מאמץ. כיון שבמהלך מאמץ הלב עובד קשה יותר מאשר במנוחה, בדיקת הלב במאמץ עשויה לחשוף בעיות שלא נצפו במנוחה. בדיקת מאמץ נערכת לרוב על הליכון או על אופניים, במהלך הבדיקה נערך רישום של אק"ג, קצב לב ולחץ דם. מטרות הבדיקה אבחון מחלה כלילית: העורקים הכלילים המספקים דם ללב עלולים לפתח טרשת עורקים וכתוצאה מכך עלולה להתפתח הפרעה בזרימת דם ללב. אדם הסובל מטרשת עורקים כזו עלול לסבול מכאבים בחזה במאמץ (תעוקה). מבחן המאמץ יכול לסייע להבדיל תעוקה מסיבות אחרות לכאבים בחזה. אבחון הפרעות קצב לב: לעיתים הפרעות קצב לב נוטות להופיע במאמץ. בדיקת מאמץ עשויה לאפשר אבחון של הפרעת קצב כזו. מעקב חולה עם מחלת לב: במסגרת מעקב אחר מחלה כלילית או מסתמית ידועה ניתן לבצע בדיקת מאמץ מדי פעם לקבל מידע על מצב הלב או על תגובה לטיפול. במסגרת התכנית לשיקום הלב מתבצעים מבחני מאמץ להעריך את התקדמות המטופל. לעיתים דרוש דיוק...

הגדרה מיפוי לב הוא בדיקה אבחנתית במהלכה מוזרקת לוריד כמות קטנה של איזוטופ רדיואקטיבי (תליום או טכנציום). האיזוטופ הרדיואקטיבי זורם עם הדם ומגיע לכל איבר בגוף. במידה והעורקים הכליליים תקינים, או שאינם מוצרים משמעותית על ידי טרשת עורקים, יתפזר האיזוטופ הרדיואקטיבי בכל הלב באופן אחיד. לעומת זאת אם אחד (או יותר) מהעורקים הכלילים מוצר משמעותית או חסום, לא יגיע האיזוטופ לאותו אזור אך יגיע לאזורים אחרים בלב אליהם מובילים עורקים שאינם חסומים. מצלמה מיוחדת (מצלמת גאמא) מצלמת את פיזור האיזוטופ בלב ומאפשרת לאבחן אזורים אליהם לא מגיע דם כלל (אוטם שריר הלב) או אזורים אליהם מגיע דם באיחור (איסכמיה לבבית). בנוסף ניתן להעריך בעזרת המיפוי את תפקוד החדר שמאלי של הלב. מהלך הבדיקה כיון שאיסכמיה לבבית עקב טרשת בעורק כלילי ניכרת יותר במהלך מאמץ, מצולם הנבדק פעמיים: פעם אחת מיד לאחר מאמץ ופעם שניה לאחר מספר שעות של מנוחה. שני הצילומים מושווים זה לזה: בלב תקין לא יהיה הבדל בפיזור האיזוטופ...

 הגדרה של ECG אלקטרוקרדיוגרם ECG  או א.ק.ג הוא רישום של הפעילות החשמלית של הלב. הלב הוא שריר המופעל על ידי אותות חשמליים מחזוריים הניתנים על ידי הקוצב הטבעי. אם למשל, במנוחה, הקוצב הטבעי נותן אות חשמלי כל שניה אזי קצב הלב (הדופק) יהיה 60 פעימות בדקה. ניתן לקלוט את הפעילות החשמלית של הלב על ידי אקלטרודות המוצמדות לבית החזה ולגפיים. הרישום של הפעילות החשמלית על נייר נקרא תרשים א.ק.ג מבנה תרשים אקג בסיסי באק"ג בסיסי יש 3 גלים ו 3 מרווחים.הגלים:גל P שמציין את מעבר החשמל דרך הפרוזדורים של הלב (נותן אות לכווץ הפרוזדורים)גל (קומפלקס) QRS שמציין את מעבר החשמל דרך חדרי הלב (נותן אות לכווץ החדרים)גל T שמציין את תהליך ההחלמה של שריר חדרי הלב וההכנה להתכווצות נוספת . המרווחים:מרווח PR מציין את מעבר החשמל דרך הקוצב המשני (AV Node) המחבר בין הפרוזדורים לחדרים.קטע ST: באופן תקין צריך להיות באותו קו של מקטע ה PR. מקטע ST מורם או צנוח...

טרשת עורקים היא מחלה של דופן העורק המובילה לרוב מקרי התקפי הלב, צורך בצנתור לב ובניתוח מעקפים. על פני רובד טרשתי בדופן העורק נוטה לשקוע סידן, שקיעת סידן (הסתיידות) מאפיינת רובדים טרשתיים ותיקים. רובדים טרשתיים צעירים לרוב אינם מכילים סידן. לפיכך מציאות סידן בדופן עורק מצביעה על טרשת עורקים באותו אזור. ואילו אי מציאת סידן לא שוללת טרשת. נוכחות סידן בדופן עורק מורה כאמור על טרשת עורקים אך לא אומרת שקיימת הצרות משמעותית של העורק באותו אזור. כלומר הסידן הוא סמן לטרשת עורקים אך לא לחומרת ההיצרות שנובעת מהטרשת. הבדיקה באמצעותה ניתן לקבוע את כמות הסידן בעורקים הכליליים היא בדיקת CT. (הכוונה לבדיקת CT פשוטה ללא צורך בהזרקת חומר ניגוד, להבדיל מבדיקת ה CT של העורקים הכליליים המכונה "צנתור וירטואלי") כדי להעריך סיכון של אדם ללקות בהתקף לב יש לדעת את גילו, מינו, נוכחות גורמי סיכון: כולסטרול, לחץ דם, סכרת, עישון. על פי אלה ניתן להעריך סיכון האוטם שריר הלב בעשר...

ההבדל בין צנתור לב לצינתור וירטואלי צנתור לב הוא בדיקה פולשנית במהלכה ניתן להדגים את העורקים הכליליים המספקים דם לשריר הלב ניתן לבדוק את תפקוד הלב, ניתן למדוד לחצים בחללי הלב ולהעריך תפקוד מסתמים. הבדיקה מצריכה החדרת צנתר (צינור דק) דרך עורק היקפי, במפשעה או בשורש כף היד, עד ללב. כיום לרוב הצנתור משמש לשם הדגמת העורקים הכליליים: דרך הצנתר מוזרק חומר ניגוד לתוך העורק הכלילי ובו זמנית מצולם התהליך ברנטגן, העורק הכלילי מלא חומר ניגוד ולכן נראה בברור בצילום הרנטגן. במידה ומודגמת הצרות או חסימה בעורק כלילי, ניתן להרחיבה בעזרת בלון ותומכן במהלך הצנתור. צנתור וירטואלי הוא למעשה בדיקת CT אשר מדגימה את העורקים הכליליים. בניגוד לצנתור רגיל בדיקת הCT אינה פולשנית, ובנוסף בדיקת ה CT היא אבחנתית בלבד ולא ניתן במהלכה לטפל בעורק חסום – כפי שניתן בצנתור רגיל. בבדיקת ה CT נעשה שימוש באותו חומר ניגוד כמו בצנתור הרגיל, אך הוא מוזרק לוריד בזרוע. הצילום גם הוא באנרגית...