מניעת מחלות לב

ראשית ברצוני להבהיר את ההבדל בין גורם למחלה לבין גורם סיכון למחלה. גורם סיכון - נוכחותו מעלה סיכון למחלה, אך טיפול בו לא בהכרח ימנע מחלה. רק אם גורם סיכון זה מעורב בתהליך המחלה כלומר גורם סיבתי למחלה, טיפול בו ימנע מחלה. למשל כולסטרול גבוה הוא גורם סיכון לטרשת עורקים והתקף לב. מחקרים הוכיחו כי טיפול המפחית כולסטרול ביעילות מונע טרשת עורקים והתקפי ל...

כולם גם המעשנים שביננו מודעים לעובדה שהעישון מזיק לבריאות (מידע זה מופיע אפילו על חפיסות הסיגריות) אולם אינני בטוח שהכל יודעים עד כמה.העישון גורם נזק רב כגון הרס הריאות, סרטן, אימפוטנציה ומחלת לב. להלן אתייחס ללב.מעשני הסיגריות צפויים ליותר טרשת עורקים ויותר אוטמי לב (התקפי לב) מאשר לא מעשנים. העישון הוא גורם הסיכון החשוב ביותר להתפתחות של מפרצת של אבי העורקים ולמחלת עורקים הקפית.העישןן מזיקמבין המאושפזים בשל התקף לב כשליש מעשנים אקטיביים, שליש עישנו בעבר ושליש לא עישנו מעולם. פעמים רבות שמעתי אומרים " הוא מעשן כמו קטר וחי עד גיל 90" יש כאלה אך הם חריגים. באופן דומה יש גם הזוכים בפיס, אולם אף בר דעת לא יתכנן את חייו על סמך צפי לזכייה בפיס.הנתונים מראים שרק מעט יותר משליש ממעשנים הלוקים באוטם שריר הלב חדלים לעשן בעקבות האירוע. הפסקת העישון משתלמת: בחמש השנים שלאחר אוטם לבבי שעור התמותה של אלה החדלים לעשן הינו מחצית משעור התמותה של הממשיכים לעשן....

משקל הגוף נקבע עלי ידי מאזן בין הקלוריות הנקלטות מהמזון לקלוריות הנצרכות לשם קיום. דיאטות אופנתיות יכולות להבטיח כי הימנעות מפחמימות או אכילת שוקולד בלבד תגרום להשלת הקילוגרמים המיותרים. האמת היא שכדי לרדת במשקל יש לצרוך ("לשרוף") יותר קלוריות מאשר קולטים מהמזון. ניתן להשיג זאת על ידי הפחתת קלוריות ממזון והגדלת קלוריות "נשרפות" בפעילות גופנית. כל תכנית דיאטה המבוססת על המשוואה הזו תביא לירידה במשקל. ככל שהפער בין קליטת קלוריות לשריפת קלוריות גדול יותר (לטובת שריפת קלוריות כמובן) הירידה במשקל תהיה מהירה יותר. לאחר שמושגת הירידה הרצויה במשקל- יש אתגר קשה אף יותר: לשמור על המשקל החדש לאורך שנים. המפתח להצלחה הוא מחויבת לביצוע שינויים קבועים בהרגלי חיים: תזונה ופעילות גופנית. בנוגע לירידה במשקל, אין מחסור בתוכניות דיאטה. באופן כללי כדאי להיזהר מדיאטות בזק הן בדרך כלל מבוססות על יצירת מצב זמני של תת תזונה ולכן פחות בריאות. עדיפה דיאטה מאוזנת שתבטיח ירידה מתונה יותר במשקל וגם תיתן כלים לשמור על...

מחלות לב וכלי דם הן הגורם העיקרי למוות ונכות בעולם. שיפור המודעות והרפואה המונעת הביא למגמת ירידה של התחלואה הלבבית במדינות מפותחות, אך לעומת זאת שכיחות המחלה עולה במדינות מתפתחות. גורמי הסיכון העיקריים למחלת הלב ידועים. כ 80% מהסיכון נקבע על ידי גורמים הניתנים לטיפול ושינוי. השינוי יכול להיעשות על ידי אימוץ אורח חיים נכון, תזונה בריאה, פעילות גופנית וטיפול תרופתי בגורמי סיכון.הטיפול התרופתי מצריך תרופה אחת לפחות לכל בעיה. אדם לאחר אוטם לבבי למשל זקוק לסטטין להורדת כולסטרול, אספירין נגד קרישה, תרופה להורדת לחץ הדם ותרופות נוספות. כלומר במסגרת מניעה שניונית או גם במניעה ראשונית אצל אדם עם מספר גורמי סיכון, נרשמות תרופות מספר על מנת להפחית את הסיכון למחלה באופן אופטימלי.לפני מספר שנים העלה רעיון לקבץ 4 תרופות, שרוב החולים במחלת לב מקבלים במסגרת מניעה שניונית, לכדור אחד (רבכדור או Polypill). כלומר כדור שיכיל: אספירין, סטטין, מעכב ACE וחוסם בטא. החולה ייטול כל יום רבכדור אחד במקום ליטול 4...

לעיתים קרובות עולה השאלה האם כל גבר מגיל 50 ומעלה צריך ליטול אספירין? התשובה, כפי שיוסבר להלן, היא לא - אספירין יועיל רק לאלה המצויים בסיכון משמעותי להתקף לב (גברים ונשים). אספירין אספירין הוא תרופה נוגדת טסיות דם ונוגדת דלקת. במינון נמוך התרופה משפיעה בעיקר על טסיות הדם. הטסיות משתתפות בתהליך קרישת הדם. לכן תרופה כמו אספירין שמעכבת פעילות טסיות פוגעת במידה מתונה בתהליך הקרישה (המונח ״דילול הדם״ הוא שגוי). רוב התקפי הלב נגרמים בשל קריש דם שנוצר על טרשת עורקים בדופן עורק כלילי. ואכן מחקרים רפואיים הוכיחו שמתן אספירין בזמן התקף לב (אוטם חד של שריר הלב) מוריד תחלואה ותמותה. לפיכך אספירין ניתן בחדר המיון לכל אדם המגיע בשל אוטם חד של שריר הלב. אספירין כטיפול מונע נשאלת השאלה מה מקומו של האספירין כטיפול מונע- כלומר טיפול כרוני ממושך במטרה למנוע התקף לב או ארוע מוחי. כאן יש להפריד בין שני סוגי מניעה: מניעה שניונית (טיפול באדם עם מחלה כדי...

מריחואנה הוא הסם הנפוץ ביותר בשימוש, ויש לו גם שימוש רפואי (במגבלות שנקבעו על ידי הרשויות). מדי פעם אני נתקל בדעה שהקנביס בריא ללב, לכן החלטתי לבדוק את הספרות הרפואית בנדון. מריחואנה וטרשת עורקים הקנביס פועל בגוף האדם בעקר על שני רצפטורים: רצפטור קנבינואידי 1 (רק-1) ורצפטור קנבינואידי 2 (רק-2). מחקרים בתרביות רקמה ובעכברים הראו של רק-1 יש השפעה תומכת בהתפתחות טרשת עורקים ואילו ל רק-2 השפעה פוטנציאלית שמונעת טרשת עורקים.לאור מידע זה פותחה תרופה המעכבת את הרצפטור רק-1 (שמה Rimonabant) אשר נבחנה על בני אדם בשני מחקרים ראנודמליים. תוצאות המחקרים מאכזבות- התרופה לא הצליחה לעכב התפתחות טרשת עורקים במשתתפי המחקר. השפעת מריחואנה על תפקוד הלב וכלי הדם מריחואנה גורמת לעליה בקצב הלב, ועליה בלחץ הדם. שתי תופעות שאינן תורמות לבריאות. נראה כי הסיבה לתופעות אלה היא הגברת פעילות מערכת העצבים האוטונומית הסימפטטית- גם זה נחשב כמצב מזיק מבחינה לבבית.במחקר שבחן מטופלים עם תעוקה במאמץ- עישון מריחואנה גרם לעליה בתדירות אירועי...

פעילות מינית חשובה לאיכות החיים של שני המינים גם בנוכחות מחלת לב של אחד מבני הזוג.ירידה בפעילות מינית שכיחה לאחר התקף לב (אוטם שריר הלב) או ניתוח לב.להלן תמצות המלצות איגוד הלב האמריקני בנוגע לפעילות מינית ללוקים במחלות לב שונות: מחלה כלילית 1. פעילות מינית נחשבת בטוחה לגבי הסובלים ממחלה כלילית כרונית ללא תעוקה וללא אי ספיקת לב או עם תעוקה קלה בלבד.2. פעילות מינית נחשבת בטוחה שבוע לאחר התקף לב ללא סיבוכים במידה ואין כל סמפטומים בזמן פעילות גופנית מתונה עד בינונית- כגון סידור מיטה, הפעלת מכסחת דשא, הליכה במהירות 4 קמ״ש.3. פעילות מינית ניתן לחדש כ 3 ימים לאחר צנתור והרחבת עורק כלילי על ידי תומכן במידה והפרוצדורה עברה בהצלחה ללא סיבוכים.4. פעילות מינית ניתן לחדש 6 - 8 שבועות לאחר ניתוח מעקפים או ניתוח מסתם במידה וחשים בטוב וצלקת הניתוח החלימה.5. פעילות מינית אינה מומלצת במידה וקיימת תעוקה קשה ויש לדחותה עד לשיפור המצב (למשל באמצעות טיפול תרופתי...

עישון סיגריות מזיק לבריאות – עובדה חד משמעית זו ידועה מזה שנים. באתר זה יש מספר מאמרים בנוגע לעישון. מאמר זה יעסוק בשאלה האם עישון סיגריה אלקטרונית הוא תחליף בטוח? מהי סיגריה אלקטרונית? בניגוד לסיגריה רגילה בה הטבק והנייר העוטף אותו בוערים והמעשן שואף את עשן הטבק והנייר, סיגריה אלקטרונית בוערת ולכן אין שאיפת עשן. הסיגריה מופעלת על ידי בטרייה, אשר מחממת נוזל המכיל ניקוטין מומס בגליצרין או פרופילן גליקול.  המעשן שואף את האדים הנוצרים בתהליך.  האם סיגריה אלקטרונית בטוחה? נכון להיום אין עדות לכך שהשימוש בסיגריה אלקטרונית בטוח.  כיון שבסגריה אלקטרונית אין בערה של טבק ונייר, סביר להניח שהיא גורמת פחות נזק מסיגריה רגילה.  אך שאיפת אדי ניקוטין ואדים של גליצרין וחומרים נוספים שבנוזל עלולה לגרום נזק בריאותי.  יצרני הסיגריות טוענים שהשימוש בסגריה אלקטרונית בטוח, אך ה FDA  האמריקני פרסם אזהרה בנוגע לשימוש בסיגריה אלקטרונית, וכעת בוחן את הנושא - עדיין לא פרסם את מסקנתו.  האם סיגריה אלקטרונית יעילה לשם...

רמת הכולסטרול הרע (LDL) הממוצעת באוכלוסיות אדם שלא עברו את המהפכה התעשיתית ועדיין חיים כציידם לקטים היא 50-70 מג/דציליטר. זו גם רמתו בתינוקות יונקים. כלומר זו ככל הנראה הרמה התקינה של LDL. הרמה הממוצעת של LDL באוכלוסיה של המדינות המתועשות היא 120-130 מג/ דציליטר. כלומר האדם המערבי חי ככל הנראה עם רמת LDL כפולה מזו שגופו זקוק לה. זה מסביר חלקית את ה...

בעבר התייחסתי לאופן בו מוצגים מחקרים רפואיים באמצעי התקשורת (ראה- ״מחקרים רפואיים בראי התקשורת״).לאחרונה נתקלתי במקרה שמאיר את הנושא מזוית מעט שונה. בתכנית רדיו שמעתי על מחקר שהוכיח את חשיבות ארוחת הבוקר: לפי מחקר זה, כפי שהוצג באותה תכנית, מי שנוהג לדלג על ארוחת בוקר באופן קבוע מצוי בסיכון מוגבר להתפתחות טרשת עורקים, בהשוואה למי שמקפיד על ארוחת בו...

מעשני סיגרים ומעשני מקטרת רבים טוענים, שלא בצדק, כי אינם פוגעים בבריאותם, בניגוד למעשני סיגריות. במחקר שהתפרסם בכתב העת JAMA בפברואר 2018 בדקו החוקרים את הקשר בין עישון סיגריות, סיגרים ומקטרת על הסיכון לתמותה בארה״ב. במחקר נכללו 357,420 משתתפים - מדגם המייצג את אכלוסיות ארה״ב. המשתתפים נשאלו לגבי הרגלי עישון שלהם בשנת 1985 והמעקב נמשך עד 2011. המשת...

 כולסטרול (הכולסטרול הרע- LDL) הוא אחד הגורמים החשובים לטרשת עורקים הגורמת בין היתר להתקפי לב ארועים מוחיים ומחלת כלי דם הקפית. הרמה הממוצעת שלLDL בדם תושבי המדינות המתועשות (ובכללן ישראל) היא כ 120 מג/דצילטר. רמה זו של LDL נובעת מתזונה ולא מליקוי גנטי. הגורם יש קבוצת אנשים באוכלוסיה - הסובלים מהיפרכולסטרולמיה משפחתית - להם כולסטרול גבוה מסיבה...

לחץ דם גבוה הוא הגורם המוביל לשבץ מוחי ואי ספיקת כליות וגורם חשוב גם לטרשת עורקים והתקף לב. מחקר שנערך בארה"ב בחסות המכון הלאומי ללב, ריאות ודם (כלומר במימון ממשלתי ולא במימון מסחרי) הראה כי הורדת לחץ דם לרמה נמוכה יותר מהרמה "הנחשבת לתקינה" הוריד את הסיכון לתחלואה (התקף הלב ואירוע מוחי) ולתמותה במטופלים בני גיל 50 ומעלה עם לחץ דם גבוה. המחקר שכינו...

לפי הספרות הרפואית ולפי ההנחיות של איגודים בינלאומיים לקרדיולוגיה, כדי למנוע התקף לב חוזר במטופלים שסבלו בעבר מאירוע לב, יש להוריד את הכולסטרול הרע (LDL) אל מתחת 70מג לדציליטר. המלצה זו מבוססת על מספר רב של מחקרים שכללו עשרות אלפי מטופלים והוכיחו: הורדת כולסטרול מפחיתה את הסיכון להתקף לב במיוחד במטופלים שכבר לקו בעבר בארוע לב. התרופות ממשפחת הסטטינ...

טרשת עורקים טרשת עורקים כאשר היא מתפתחת בעורקים הכליליים (העורקים המספקים דם ללב) עלולה לגרום להפרעה בזרימת הדם לשריר הלב מצב זה יכל להוביל לתעוקת חזה או להתקף לב -אוטם שריר הלב (טרשת אשר מתפתחת בעורקי המוח עלולה לגרום לאוטם מוחי, ואילו טרשת המתפתחת בעורקי הגפיים תגרום למחלת עורקים הקפית עד כדי איבוד גפה). גורמי סיכון לטרשת עורקים מוכרים מספר גורמי סיכון למחלת לב כלילית (ולטרשת עורקים בכלל). המונח גורם סיכון כוונתו גורם שיש קשר נסיבתי בינו ובין המחלה, כלומר בנוכחותו הסיכוי לפתח את המחלה גדל. אין פרוש הדבר שיש בהכרח קשר סיבתי בין גורם סיכון למחלה, כלומר שגורם סיכון בהכרח משתתף בתהליך הפתולוגי הגורם למחלה. חלק מגורמי הסיכון אמנם משתתפים בתהליך גרימת המחלה ולפיכך טיפול בהם מקטין את הסיכון לפתח מחלה, אולם אחרים אינם גורמים למחלה והם רק סמנים, שחשיבותם מוגבלת להערכה של דרגת הסיכון וטיפול בהם לפיכך לא יועיל למניעת המחלה. גורמי הסיכון החשובים הם: כולסטרול גבוה*, לחץ דם...

איתור גורמי סיכון ראשית יש לאתר את גורמי הסיכון אם קיימים, זאת ניתן להשיג ע"י מספר בדיקות פשוטות שניתן לבצע אצל רופא המשפחה: • פרופיל שומנים מלא מגיל 20 כל שלוש שנים • בדיקת לחץ דם-שנתית • בדיקת סוכר בדם בצום-כל שלוש שנים בדיקות אלה מטרתן איתור מוקדם של: ערכי כולסטרול או שומנים גבוהים, לחץ דם גבוה וסוכרת. לשם איתור שלושת גורמי הסיכון החשובים האחרים: עישון, השמנה וחוסר פעילות גופנית- מספיקה מודעות עצמית. על פי הפרמטרים הללו יכל כל אדם להעריך את הסיכון שלו לאוטם לבבי בעשר השנים הבאות- למשל על ידי מחשבון פרמינגהם. טיפול בכל גורמי הסיכון איתור גורמי הסיכון והערכת הסיכון מועילים אך ורק אם מטפלים בערכים חריגים ביעילות ומביאים אותם חזרה לנורמה, זאת ניתן להשיג ע"י שילוב של אימוץ הרגלי חיים בריאים (תזונה, פעילות גופנית, הימנעות מעישון) וטיפול תרופתי בגורמי סיכון מסוימים. תזונה מתאימה עשויה להביא לירידה במשקל, ירידה בערכי כולסטרול ושומן בדם, ירידה בלחץ הדם ואף לסייע...

מדובר בצמח הצומח בעיקר ביוון תורכיה ומערב אסיה ומשמש מאז ימי קדם כתבלין. הליקוריץ משווק גם כ״תוסף מזון״ וככזה ניתנות לו התוויות רפואיות כאילו היה תרופה לכל דבר. התוויות רפואית - חסרות בסיס עובדתי - שנתנו לליקוריץ כוללות: טיפול בשעול ודלקת סמפונות. טיפול באלרגיות. מפחית רמת כולסטרול וטריגליצרידים בדם. מונע טרשת עורקים ומנקה עורקים מטרשת קיימת. טיפול...

אחת מתאוריות הקונספירציה הרווחות טוענת כי החיסונים משווקים על ידי חברות למטרת עשיית רווח למרות שאין בהם תועלת. הדוגלים בתאוריה זו מתעלמים מהעובדות: וירוס אבעבועות השחורות שבמהלך ההיסטוריה גרם לתחלואה ותמותה רבה הוכחד הודות לחיסון יעיל ומחלה זו חלפה מן העולם, למעשה בשל כך לא מחסנים עוד כנגד מחלה זו. וירוס הפוליו שגרם גם הוא לתחלואה רבה בעבר, הוכחד ה...

סטטינים הסטטינים- תרופת להורדת כולסטרול הוכחו שמועילות בהפחתת תחלואהותמותה על ידי הפחתת הסיכון להתקף לב ואירוע מוחי.תרופות אלה נחשבות לבטוחות אולם ללא תופעות לואי אי אפשר. תופעות הלוואי הקשורות בסטטינים הן הפיכות ואינן מסוכנות ברוב המכריע של המקרים. תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן עליה באנזימי כבד וכאבי שרירים. כאבי השרירים הם הסיבה העיקרית להפסקת ה...

וירוס הקורונה הגורם למחלה הנקראת COVID-19 מתפשט בעולם וגורם לתחלואה. התמותה הכלל עולמית ממחלה זו היא כ 2.3% מהנדבקים. יותר מ 80% מהנדבקים מפתחים מחלה קלה ומחלימים ללא צורך באשפוז. התמותה מהקורונה עולה עם הגיל- בגיל בין 70 ל 79 שנה התמותה היא כ 8% ובגיל מעל 80 התמותה עולה לכ 15%. אנשים הלוקים במחלה כרונית מצויים גם כן בסיכון גבוה יותר לתמותה עקב הקו...